בעשורים האחרונים הולך וגובר בקרב נשים וגברים כאחד, העיסוק במראה החיצוני. העיסוק הזה מתגבר בעיקר בשל התפתחות תרבות הרזון כמודל ליופי, להצלחה, לשליטה ולכוח, המאפיינת את חברת השפע המערבית. העיסוק במראה והקישור בין משקל לאושר והצלחה הביאו בהדרגה לעלייה גם בשכיחותן של הפרעות האכילה. הפרעות אלה כוללות טווח רחב יחסית של תופעות, הקשורות לאוכל ולגוף, כשהחמורות שבהן, הן אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה.
ישנה הסכמה בין חוקרים וקלינאים שהפרעות אכילה מתפתחות משילוב של גורמים גנטיים, ביולוגיים, תרבותיים חברתיים ,משפחתיים ואישיותיים. הפרעות אכילה מלוות בד"כ בתחלואה כפולה של הפרעות חרדה ודיכאון.

​

​

גיל ההתבגרות

סטטיסטיקה מעידה כי 85% מהסובלות /סובלים מהפרעות אכילה הן בטווח גילאים של 12-20. מכאן, שגיל ההתבגרות הוא הגיל העיקרי לסיכון להתפתחות הפרעות אכילה.
ואכן גיל ההתבגרות מביא עמו התמודדויות ולחצים אשר משפיעים גם הם על הסיכון לפתח הפרעות אכילה: לחצים בלימודים, שינויים פיזיולוגיים ורגשיים, עיסוק משמעותי בבניית הזהות העצמית, לחצים חברתיים, רצון לעצמאות וצורך בתחושת שליטה על חייהם, שלעתים מתבטאת באפשרות לשלוט בדפוסי האכילה שלהם. לכל אלו מתווספים כאמור ההשפעות של ערוצי המדיה והפרסום המעלים את קרנו של הרזון כאידיאל ליופי ואושר.

​

לא רק דיאטה

דיאטה שאינה מסתיימת ואינה מספקת לאחר הירידה למשקל הרצוי היא "נורת אזהרה". נערה בסיכון תציב לעצמה משקלי מטרה נמוכים ולעולם לא תהיה מרוצה ממשקלה. לעומתה, נערה הנוהגת דיאטה נורמאלית, תעצור במשקל שהציבה לעצמה ותהיה מסופקת ממשקלה.
אצל אדם הנוהג בדיאטה רגילה ניתן יהיה להבחין בשינוי ושיפור משמעותי בדימוי הגוף עם הירידה במשקל. דיאטה של נערה הנמצאת בסכנה של הפרעת אכילה, תלווה תמיד בביקורת עצמית על ממדי הגוף וצורתו ובאופן פרדוקסאלי עם הירידה במשקל דימוי הגוף ילך וירד.
במקביל לשיפור בדימוי הגוף נצפה גם לשיפור והטבה בחיי החברה אצל זה העוסק בדיאטה נורמאלית. נערה עם סיכון לפתח הפרעת אכילה, תסתגר יותר ויותר ולרוב ככל שמשקלה יתדרדר היא תמנע יותר ויותר מסביבה חברתית. זאת ועוד עלולה הסובלת מהפרעת אכילה לסבול גם מדיכאון, התפרצויות זעם, חרדה, התנהגויות כפייתיות, פגיעה עצמית ומחשבות אובדניות.

​

תמרורי אזהרה

שינוי בדפוסי האכילה, כמו צמצום קיצוני או אכילה ללא שליטה

העלמות כמויות מזון גדולות מהבית

שינוי במראה הגוף

המצאות אינטנסיבית במטבח

הישקלות מרובה

ספורט כפייתי

העלמות לשירותים לאחר האוכל

שינויים במצב הרוח

התרחקות מחברים והימנעות מפעילויות שגרתיות

​

​שינויים התנהגותיים

אכילה בהצמדות לשעות קבועות

עיסוק כפייתי בחשיבה על מזון, קנייתו, הכנתו והגשתו לאחרים

 איסוף מתכונים

אכילה איטית, פרור מנת האוכל, השארת שארית

 הימנעות מאכילה בחברה

הערכה עצמית כולה תלויה באכילה או אי אכילה

​

שינויים גופניים

חולשה, סחרחורת, עייפות, התעלפויות והתייבשות

בעיות מעיים, עצירויות, טחורים, שלשולים וכאבי-בטן

כאבי גרון תכופים, לחיים נפוחות, בלוטות רוק נפוחות

כאבים בוושט, כאבי שיניים

 נשירת שיער

שפשוף באצבע, צלקת בגב כף היד כתוצאה מהקאות

חום גוף נמוך, אי סבילות לקור, דופק איטי

עור יבש, פצעים בפנים

צמיחת פלומת שיער על הגוף

שינוים הורמונאליים-בלימת ההתפתחות המינית, עצירת הגובה

אוסטיאופורוזיס-ציפורניים סדוקות, שברים ספונטאניים, עקמת

הפרעות שינה

​

​טיפול

בהתאם לטיבה וחומרתה של ההפרעה ועל פי אבחון של איש מקצוע, נקבע מהלך הטיפול. ישנם סוגים שונים של טיפולים הניתנים במרפאות ובבתי החולים וגם בקליניקות פרטיות.

הטיפול היעיל ביותר הוא רב מערכתי וכולל שילוב של טיפול תזונתי, רגשי, התנהגותי, משפחתי, קבוצתי ולעיתים פסיכיאטרי.

פסיכולוגיה חינוכית (psychoeducation ) היא אלמנט בסיסי בטיפול. היא מאפשרת את גיוס המוטיבציה של המטופל להצלחת הטיפול, ולהורדת מגננות וחסמים.

בבני נוער הטיפול המשפחתי הוא המועדף ובעל הסיכויים הגבוהים ביותר להצלחה.

עדיף להימנע, ככל שניתן, מאשפוז במחלקה סגורה ולפנות למרכזי טיפול יום.

במקרים בהם יש תובנה לגבי מסוכנות ההפרעה ומזהים אצל המטופלת מוטיבציה לטיפול, נמצא כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי מאוד יעיל להפחתת הסימפטומים.

זיהוי ופניה לטיפול תוך חצי שנה מהגילוי מגביר מאוד את הסיכוי להחלמה מלאה.​

​

​מסגרות טיפוליות

הטיפול בהפרעות אכילה מתבצע במספר מסגרות טיפוליות:

טיפול פרטני: טיפול אישי שניתן על ידי דיאטן, פסיכולוג, פסיכיאטר, עובד סוציאלי.

טיפול מרפאתי: טיפול הניתן במסגרת מרפאות בריאות הנפש. תדירות הטיפול בהפרעות אכילה היא של מפגש עד חמישה מפגשים טיפוליים בשבוע, בהתאם להערכת הצורך הרפואי ובהתאם לנוהלי משרד הבריאות.

אשפוז מלא: מטופלים עם הפרעות אכילה באשפוז מלא שוהים בבתי חולים כלליים במחלקות לבריאות הנפש או במחלקות אשפוז ייעודיות להפרעות אלו ובמקרים מסוימים במחלקות לאשפוז כללי.

אשפוז יום וטיפול יום: המסגרות של אשפוז יום וטיפול יום הן מסגרות ביניים. טיפול יום ניתן במטרה למנוע אשפוז ואילו אשפוז יום נועד להקל על המעבר מאשפוז מלא לשילוב בקהילה.

​

​קישורים

רשימת המסגרות הציבוריות והפרטיות לטיפול בהפרעות אכילה מטעם העמותה הישראלית למניעה, לטיפול ולמחקר בהפרעות אכילה :

​